אם נעשה מה שעשינו נגיע לאן שהגענו
המרחב העורפי בישראל מאופיין בשטח אורבני. 92% מאזרחי המדינה חיים במרחב האורבני, שמתאפיין
בצפיפות אוכלוסין גבוהה. בחמש הערים הגדולות במדינה יחד מתגוררים קרוב לשני מיליון תושבים.
מאפייני תכנון בערים: הפרדה, בדרך כלל, בין אזורי מגורים ואזורי תעשייה, ובשנים האחרונות קיימת -
בנייה רבה לגובה, בפרט בגוש דן ובחיפה .המרחבים הכפריים, כגון אלה המצויים לרוב באזורי הנגב
והגליל, מתאפיינים בשטחים פתוחים, בישובים קטנים ובשדות חקלאיים. למעשה, 50% משטחה של
המדינה איננו מיושב או מעובד. 27% משטחה הוא חקלאי ו- 6% מיוער. שיעור האוכלוסייה המתגוררת
בישובים כפריים קטן, יחסית, ועומד בישראל על כ - 8% בלבד . בשיקולי הפעולה של פקוד העורף
נלקחים בחשבון שיקולי השטח ופריסת תשתיות מסכנות אוכלוסייה. על תשתיות אלו נמנים מתקנים
אסטרטגיים, מתקנים חיוניים, בסיסי צה"ל, אתרי פריסה ושטחי כינוס, מרכזי שליטה ובקרה וסמלי
שלטון, מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים וכדומה. מערכי הצלה בעורף הסביבה האזרחית שפועלים
הינם משטרת ישראל, כיבוי אש, מד"א, רשויות מקומיות, פקוד העורף, יחידות צה"ל הפועלות בעורף
העורף הצבאי, המטה הכללי, רשות החירום הלאומית ומשרדי המשלה.
הרשות המקומית היא גורם חשוב בהיערכות המדינה להתמודדות עם מצבי חירום וגורם מרכזי במתן
פתרונות לתושבים הנמצאים במצבים אלו. בעת חירום מתקיים ברשות המפגש של כלל גופי החירום
הממלכתיים. היערכות הרשות המקומית לעת חירום כוללת מכלול של מערכים תפקודיים שאמורים
לפעול בתיאום ביניהם . המדובר, בין היתר, בטיפול באוכלוסייה נזקקת; פינוי אוכלוסייה למרכזי פינוי;
הפעלת מערכת החינוך בהתאם למדיניות הממשלה ועוד. ניסיון העבר מוכיח כי יש מתאם בין מידת
ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום לבין מידת התפקוד שלהן במהלך מצב חירום
שנובע ממלחמה , טרור, משריפות או מפגעי מזג אוויר חריגים .
למרות קיומם של נהלים והנחיות באשר לטיפול באוכלוסייה , המצב בשטח מדאיג למדי :בנוהל הטיפול
באוכלוסייה, בחלק מהרשויות לא נקבעו או שלא פורטו נוהלי עבודה להפעלת מכלול הטיפול
באוכלוסייה ולטיפול באוכלוסייה בשעת חירום. תימוכין ניתן למצוא בדו"ח מבקר המדינה כי רמת
המוכנות למצבי חירום של 97 מתוך 257 הרשויות המקומיות בישראל שמהווים 37% , היא נמוכה עד
בינונית, והמבקר הגדיר זאת כתמונה חמורה.מכלול הטיפול באוכלוסייה בשגרה ובחרום נמצא כלקוי
במלחמת צוק איתן כאשר קציני התנהגות אוכלוסייה קיבלו לידיהם את תיקי מודיעין האוכלוסייה
שקיימים ברשות המקומית,אם בכלל.
לדעתנו המצב עגום ומדאיג על רקע השקעה מזערית בנושא זה הן בימי מילואים והן בתקציב הרשויות
המקומיות , אבל בעיקר של קציני התנהגות האוכלוסייה והממונים עליהם. תיקי נתונים ומאגרי מידע על
האוכלוסייה בעיר אמורים לכלול את כלל פרטי האוכלוסיות השונות בעירייה כגון חתך גילאים,
אוכלוסיות נזקקות, אוכלוסיות מיוחדות, סיוע צפוי לאוכלוסייה ,תכנון הפעלת מתנדבים בחירום בתחומי
האחריות והטיפול של המכלול.נמצא כי הרשות המקומית איננה משקיעה בהפעלת מתנדבים שנועדו
לסייע לעובדיה ולחיילי צה"ל במילוי המשימות בעת חירום.
דו"ח מבקר המדינה רק מחזק את העובדה שמכלול הטיפול באוכלוסייה לא מתורגל ,לא נקבעו נוהלי
הפעלה לעתות חירום, לא נאסף מידע מפורט אודות האוכלוסייה הנזקקת ולא הוקמו צוותי התערבות רב-
מקצועיים.ברשויות שנבדקו וברשויות רבות נוספות שמשרד מבקר המדינה אסף מידע בדבר היערכותן
לעתות חירום ותפקודן בימי המלחמה, לא הייתה היערכות מקדימה לחלוקת מזון לתושבים בעתות חירום.
לא נבחן מהו היקף כוח האדם וכמה כלי רכב וזמן דרושים למילוי משימה זו. בחינה כזאת אמורה לקבוע
את התשומות הנחוצות לגודל של אוכלוסייה מסוימת, לרבות היקף כוח האדם הדרוש למילוי המשימה;
מספר כלי הרכב וגודלם; הזמן הדרוש למילוי המשימה. רוב הרשויות המקומיות בצפון לא הקימו בשנים
האחרונות, ועדה לתיאום ארגון ההתנדבות ,לשכה להכוונת מתנדבים, ומוקד מידע למתנדבים .
תרגול הרשויות המקומיות לעתות חירום נמצא לוקה. ברשויות שנבדקו לא נעשו בשנים האחרונות
תרגילים ברמת השטח קרי תרגיל משולב. יוצא אפוא כי הפעלת המערכים התפקודיים שאמורים לספק
פתרונות בעתות חירום לא נבחנה הלכה למעשה ולכן לא התאפשר לגלות את נקודות החולשה של
ההיערכות. נמצא כי רשויות שנבדקו לא קיימו תרגילים עצמיים.
מודיעין אוכלוסייה . נמצא כי עיריות בצפון ישראל לא ריכזו מידע בנוגע לאוכלוסייה. היו כאלה שאמנם
הכינו תיקי מודיעין אוכלוסייה, אולם חסר בהם דבר מהותי מידע מפורט אודות אוכלוסיות נזקקות -
בעלות צרכים מיוחדים, לרבות כתובותיהם. הן גם לא הכינו מאגר נתונים ממוחשב על בסיס מידע זה.
ביחידות קישור לרשויות המקומיות שנועדו להיות גוף שיקשר בין הרשויות המקומיות לבין צה"ל או
פיקוד העורף, נמצא כי חלק מיחידות קישור לרשויות המקומיות באזור הצפון לא מאוישים לפי תקן כוח
האדם שנקבע להם. יחידות קישור לרשויות המקומיות כמעט ולא התאמנו בשנים האחרונות ולא השתתפו
בתרגילי מל"ח שנעשו ברשויות המקומיות.
לא התיימרנו לעסוק בגורמים הרבים מאוד המופקדים על המוכנות לעתות חרום, אלא בהיבט המוכנות
של טיפול באוכלוסייה בעת חרום . האתגר גדול, ההתקדמות חייבת להיות מואצת . גם התקצוב
וההשקעות . המצב מחייב לייצר היערכות מתאימה שתתאפשר לקהילות ולתושבים יכולת עמידה / חוסן
אישי וחברתי.
ממצאי מאמר זה על ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום של השלטון המקומי
ושל איריס יגר, סא"ל קצינת האוכלוסייה במחוז צפון בשם מפקד המחוז, אל"מ אנואר סעב וכן יפעת
לינדר מנהלת הפעילות בצפון התחום המוניציפאלי מטעם אלכא ג'וינט ישראל נמצאו כמשקפים את
המציאות באמצעות עורך המאמר שהינו קצין התנהגות אוכלוסייה בפיקוד העורף. קצין התנהגות
אוכלוסייה הינו קצין אקדמאי, מקצועי, בתחום מדעי התנהגות או/ו חברה. מרכז תמונת מצב התנהגות
אוכלוסייה לקצין התנהגות אוכלוסייה הנפתו מגבש הערכת מצב אוכלוסייה ומייעץ למפקד יחידת הקישור
לרשות בכל הנוגע להתנהגות אוכלוסייה, בעיות צפויות ודרכי תגובה מומלצות. עובד בתיאום עם מכלול
האוכלוסייה של הרשות.עומד בקשר עם קצין קישור למוקד העירוני ברשות המקומית ועם גורמי מידע
לציבור, ונותן מענה לבעיות שעולות מהאוכלוסייה או מהרשות.משתתף בוועדה המייעצת לטיפול
באוכלוסייה ובקיא בנתוני האוכלוסייה ברשות, בצרכים המיוחדים ובמוסדות המיוחדים.
